התנגדות לצוואה והכשירות להוריש באמצעות צוואה
כאשר אנו בצד היורש, פעמים רבות עולה חשש כי הצוואה נערכה שלא כדין, כי יש פגם בצוואה או כי הצוואה אינה משקפת את רצונו של המוריש. כך לדוגמא, כאשר הורים מורישים צוואה לא מאוזנת עולה השאלה האם הצוואה נערכה תחת השפעה לא הוגנת של הנהנה? או מה הוביל קרוב משפחה אשר סעדנו כל ימי חיו להחריג אותנו מן הצוואה? לפעמים הסיבות הינן לגטימיות ואין כל פסול ברצונו של המוריש, אך פעמים רבות לא כך הדבר. כך לדוגמא, פלוני הוריש כל ימי חייו לכל ילדיו את רכושו שווה בשווה. לאחר מותו הסתבר כי שלושה ימים לפני הצוואה שונתה הצוואה כך שאחד הילדים ירש את דירת המגורים (שהיא הנכס המרכזי) ויתר הילדים ירשו את יתרת הנכסים. משכך ישנה שאלה, האם פלוני היה כשיר מנטאלית לערוך הצוואה שלושה ימים לפני מותו, אשר משקפת את רצונו האמיתי. יתכן כי רוב קוראנו יתקשו להאמין, אך שכיח להתקל במקרים בהן בני משפחה אשר היו בריב עם המוריש, לאחר מותו טוענים כי המוריש ציווה במותו להעביר את כל רכושו אליהם. חרף העובדה כי על פניו נראה כי מדובר במקרה פשוט, הרי ההתנגדות במקרה זה לצוואה הינה מורכבת ודורשת ניתוח מעמיק של היסטורית היחסים ויכולת לסתור את כשירותה של הצוואה.
צוואה היא אחד מן המסמכים המשפטיים החשובים ביותר בחיינו, באמצעותה, אנו קובעים מי יירש את רכושנו לאחר לכתנו לעולם הבא. אנשים רבים בוחרים לערוך צוואה בשלב מוקדם יחסית בחייהם, על מנת להבטיח את זכויותיהם של הקרובים להם ועל כן, פונים אל עורך דין משפחה לצורך עריכת הצוואה. כאשר אדם הולך לעולמו ללא צוואה, או כאשר הצוואה נפסלה, יחולק עזבונו על פי סדר הירושה הקבוע בחוק ומטבע הדברים, חלוקת הירושה באופן הזה, אינה מגשימה את רצון המצווה.
על מנת לחלק את העיזבון, לאחר פטירתו של המנוח, על יורשיו להגיש בקשה לצו קיום צוואה, כאשר לעיתים, הצו לא ניתן מייד, בשל כך כי הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, הדורשת לפסול את הצוואה, כולה או חלקה. במצב זה, הבקשה לצו קיום צוואה, אשר הוגשה לרשם לענייני ירושה, מועברת אל בית המשפט לענייני משפחה, אשר ידון בהתנגדות אשר הוגשה ויכריע האם יש לפסול את הצוואה, או האם תקפה היא.
אחת העילות לפסילת צוואה, היא אי כשירותו של המצווה לערוך צוואה. טענה זו משמעותה כי במועד עריכת הצוואה, לא היה המוריש מודע לעובדה כי הוא עורך צוואה, הוא לא היה מודע להיקף הרכוש שבבעלותו וכן, לא היה מודע להשלכות של עשיית הצוואה על יורשיו. העדר מודעות זה יכול לנבוע ממצב פיזי קשה ו/או ממצב נפשי. נטל ההוכחה כי המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, מוטל כמובן על כתפיו של המבקש לפסול את הצוואה ואין מדובר במשימה קלה.
בתי המשפט אינם מקבלים בנקל טענה של אי כשירות המצווה ועל כן, עליה להיות מבוססת היטב ולהיתמך במסמכים רפואיים רלוונטיים כגון חוות דעת של פסיכיאטר, אשר מעידה על כך כי במועד עריכת הצוואה, המנוח לא היה צלול בדעתו. לשם כך, המבקש להתנגד לתוקפה של צוואה, צריך לפנות אל עורך דין משפחה, אשר ינסח התנגדות מנומקת ויציג את הטיעונים בדיון בבית המשפט.
חשוב מאוד להבהיר כי אין בהכרח, בכל מגבלה של המוריש, למשל בבלבול או בחולשה פיזית, בכדי לפגוע בכשירותו לערוך צוואה, שכן, יש להוכיח כי המגבלות השונות של המנוח, פגעו בכושר השיפוט שלו וגרמו לו למעשה לעריכת הצוואה, שלא מתוך רצון חופשי וצלול.
נקודה נוספת חשובה היא מועד אי הכשירות. על המבקש לפסול צוואה בשל אי כשירות המצווה, להוכיח כי במועד הספציפי של עריכת הצוואה, לא היה המצווה צלול בדעתו. על כן, חוות דעת הרפואית, אשר תוגש אל בית המשפט עם בקשת ההתנגדות, צריכה להיות מתאריך עריכת הצוואה או בסמיכות לו. אף אם ניתן להראות כי המצווה לא היה כשיר לפני או אחרי עריכת הצוואה, אין בדבר בהכרח, בכדי להביא לפסילת הצוואה בשל אי כשירות, שהרי כדי שתתקבל טענה של אי כשירות המצווה, בית המשפט חייב להשתכנע כי בזמן בו ערך המצווה את הצוואה, לא היה כשיר לעשות זאת.